חופשה משפחתית בשדמות דבורה 

באופן מסורתי, אוגוסט הפך להיות התקופה של החופשה. האמת היא שחוץ מהעובדה שחם מאוד ואין חשק לעבוד, עד שלא היו לי ילדים לא הבנתי אף פעם למה דווקא אוגוסט, ולא נניח ספטמבר או אוקטובר, חודשים שגם הם חמימים, אבל גם מספיק קרירים בשביל לאפשר חופשה שפויה.

כל זה, כאמור, השתנה ברגע שנולד הגדול שהיום הוא כבר בן שש. כלומר, ברגע שהוא החל ללכת לגן ואיפשר לנו להבין שיש חיים גם אחרי שנולדים ילדים. אם כך, החופשה באוגוסט היא למעשה חופשה עבורו. כי אין גן, אין קייטנות, וגם ככה חצי מהזמן לא עובדים כי צריך למצוא לילדים סידורים (אלא אם כן אתם עשירים ויש לכם כסף לממן אופר במשרה מלאה).

אז השנה החלטנו שאת החופשה שלנו נעשה בצפון, כמו מרבית עם ישראל. דווקא בדרך כלל אנחנו הולכים נגד העדר ובאמת בשנתיים קודם לכן טיילנו באזור הדרום, אבל הרגשתי שהגיע הזמן שהגדול, וגם אחותו הקטנה שכבר אוטוטו בת 3, יכירו גם את צפון הארץ היפה. בכל זאת, יש סיבה שבגללה האזור הזה פופולארי.

יש לא מעט אפשרויות לחופשה בצפון ואנחנו החלטנו אחרי לבטים רבים לבחור במושב השיתופי שדמות דבורה. אשתי רצתה בהתחלה שניסע לכנרת אבל לי יש אלרגיה אליה. הסכמתי שנלך למושב שהוא יחסית מספיק קרוב כדי שנוכל באחת מהפעמים גם לקפוץ לביקור קצר, אבל מספיק רחוק בשביל שלא נהיה שם כל הזמן. ואיכשהו יצא ששדמות דבורה נבחר.

המושב הזה נמצא, כאמור, על כביש הנוף שמחבר בין כפר תבור לכנרת. מרחק עשרים דקות מעפולה ואותו פרק זמן פחות או יותר גם מהכנרת, ואם תרצו מרחק עוד יותר קצר מכל מיני ישובים מעט יותר מפורסמים באזור כמו כפר תבור או אילניה (סג'רה).

בחרנו בצימרים של "אל התבור", שנראו לנו צימרים יוקרתיים אבל עדיין היו במחיר סביר. הלכנו כמובן על סוויטה משפחתית שקירותיה היו מעוטרות בציורי אמנות של מקומיים. חוץ מזה שלטו בה גוונים מאוד חמימים שהקנו לנו תחושת ביתיות, בדיוק מה שצריך בחופשה.

אבל כל זה מתגמד לעומת ה-דבר שצריך בחופש ברגע שיש ילדים: בריכה. ולא סתם בריכה של קיבוץ או מושב שחולקים איתה עם עוד מאה אנשים אחרים, אלא בריכה פרטית שמיועדת רק לאורחי הצימרים. אני מאמין שבתקופות פחות מתוירות של השנה היא הופכת להיות באמת אישית, אבל אנחנו, כאמור, יצאנו לחופשה באוגוסט.

כך או כך, למרות אוגוסט ולמרות הכל התחושה של האינטימיות נשמרה לנו משך כל החופשה. למרות שהצימרים השונים נמצאים קרובים זה לזה לא הרגשנו לרגע שמישהו פולש לנו לחלל, ואפילו הילדים שלנו נהנו לשחק בבריכה עם הילדים של זוג אחר שהגיע להתארח כאן.

להשלמת החופשה המשפחתית הלכנו לבקר במספר אטרקציות באזור, כמו מרכז המבקרים "דבורת התבור", שהוא בעצם בית לכל חובב דבש ו/או ילד שרוצה לראות ולחוות את תהליך ייצור הדבש בצורה בטיחותית ויצירתית (לילדים, זאת אומרת).

אבל לא רק דבש יש פה אלא גם משי מגדלים כאן בבתי גידול מיוחדים, וגם זה כלול בסיור ואפילו יותר ריגש את הילדים שלי. כמובן שבסוף, איך לא, יצאנו עם כמה ממתקי דבש מיוחדים שנשארו לנו למזכרת אחר כך, והזכירו לי שלפעמים גם חופש עם הילדים יכול להיות כיף, תלוי איך מארגנים אותו.